מופה

Hebrew

Root
מ־פ־ה (m-p-h)
1 term

Verb

מופה / מֻפָּה • (mupá) (pu'al construction, active counterpart מיפה / מִפָּה)

  1. to be mapped, to be charted

Conjugation

Conjugation of מופה / מֻפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first מופיתי / מֻפֵּיתִי מופינו / מֻפֵּינוּ
second מופית / מֻפֵּיתָ מופית / מֻפֵּית מופיתם / מֻפֵּיתֶם מופיתן / מֻפֵּיתֶן
third מופה / מֻפָּה מופתה / מֻפְּתָה מופו / מֻפּוּ
present ממופה / מְמֻפֶּה ממופה / מְמֻפָּה ממופים / מְמֻפִּים ממופות / מְמֻפּוֹת
future first אמופה / אֲמֻפֶּה נמופה / נְמֻפֶּה
second תמופה / תְּמֻפֶּה תמופי / תְּמֻפִּי תמופו / תְּמֻפּוּ תמופינה / תְּמֻפֶּינָה1
third ימופה / יְמֻפֶּה תמופה / תְּמֻפֶּה ימופו / יְמֻפּוּ תמופינה / תְּמֻפֶּינָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.